הוואי יומן מסע באי הגדול, פארק לאומי וולקנו

עודכן ב: 12 ספט 2018

אלוהה,

יום ראשון. אנחנו עוזבים את Hilo, פנינו מועדות לפארק הלאומי Volcano, ולהר הגעש Kilauea, מקור הפעילות הגעשית באי. נוסעים עם חוסר וודאות מה בדיוק יקדם את פנינו. אתר האינטרנט של הפארק מעודכן מלפני יומיים ומדווח שעקב רעידות האדמה הפארק סגור. בחדשות הודיעו שחלקים נפתחו או ייפתחו במשך היום.

גם באזור Leilani, למרות שיש עדיין לא מעט "סדקים פעילים" הרוחות פיזרו מעט את גזי הSO2. היום יאפשרו לחלק מ-1,800 התושבים שפונו, כניסה קצרה ומבוקרת לאיסוף חפצים ובע"ח שנשארו מאחור.

פארק וולקנו ניפתח לראשונה מזה כמה ימים היום ב-3 בצהריים. רובו הגדול עדיין סגור.

מדריכי הפארק ממליצים לנו לראות את ונטות האדים, Steam Vents בורות מעשנים. הגאזים המשתחררים משחררים לחץ תת קרקעי. משם למוזאון לראות את המכתש המעשן של הר וולקנו. המסלול לארכו סגור. ניתן לעבור במסלול חליפי במרחק מאוד מאוד בטוח משפת המכתש. לא לוקחים פה שום סיכונים מיותרים. המוזאון ונקודת התצפית פתוחים. המכתש גדול וענן לבן עולה ממנו. קצת מאכזב כשמצפים לראות לבה מבעבעת, גיצים ואקשן. מבטיחים לנו שבלילה המראה מרשים יותר.

ערב חוזרים, החשכה יורדת במהירות. גם בלי הנחיות מיוחדות כל האנשים עוברים לדבר בקולות נמוכים. שקט. כבוד לכוחות הטבע המופלאים. מרחוק (בטיחות מעל לכל, כבר אמרנו) זוהר אדום מתנועע מעל המכתש ועולה לשמיים. דרך הטלסקופים אפשר לראות ביעבוע עדין בתחתיתו.

Kīlauea Volcano זוהר ליילי

עוצרים בכפר לארוחת ערב וכמה קניות. המקומיים מדברים על ריבוי יוצא דופן במיוחד של רעידות אדמה ביום אתמול, אמנם בעצמות לא גבוהות, אבל כאלו שמקורן ממש כאן.

מאז רעידת האדמה הגדולה ביום ו' אני בודקת באופן אובססיבי את האתר של USGS שמספק נתונים ססמוגראפיים בזמן אמת, על רעידות אדמה באזור (ידע זה כח, למדתי שצונאמי עשויי להיגרם ברעידות אדמה מעל 7. אני לומדת משמעות עומק הרעידה, מקורה והמון נתונים חשובים להשרדות, ובעיקר יש משהו ממכר בלהכנס ולהתעדכן במצב רעידות האדמה).

יום שני בבוקר.

מתעוררים בוולקנו. מזג אוויר סגרירי. רסיסי גשם שלא נגמר ושמיים אפורים.

בחדשות מראים טורי מכוניות של אזרחים שמחכים בסבלנות שיפתחו את הכביש לleliani estate ויאושרו לבדוק את מצב בתיהם לשעות ספורות, לאסוף כמה דברים חיוניים. לא פשוט לראות את הבית הופך להר געש פעיל, גם כשגרים על אי געשי.

משמעות הצעד הזה היא שייש ירידה בעצמת הגאזים הרעילים והסיכון באזור.

גם באזור וולקנו מדווחים שנרשמה ירידה בכמות רעידות האדמה.

אני מכינה מוצ'י קוקוס (קאפקייק מקמח אורז מתוק) שלמדתי בקורס בישול בהונלולו. יוצא טעים. אוכלים ממנו עם גבינת עיזים. שילוב טעים לארוחת בוקר.

היום פותחים עוד כמה מסלולים בפארק וולקנו. נוסעים למרכז המבקרים להתעדכן.

רוב השבילים עדיין סגורים.

מדריכי הפארק מייעצים למטיילים על מסלולים שפתוחים או פתוחים בחלקם.

אנחנו נוסעים ל-Lua Manu, שדות לאבה מהתפרצות שארעה במאי 1973. מראה מרשים ביותר. מרחוק שדות ענק שחורים משחור.

כשמתקרבים אפשר ממש לראות את כיווני הזרימה של הלאבה, את הצורות שנוצרו, במכחול ייצירתי של אמא טבע, והכל כל כך צעיר. הלאבה התייבשה וכלאה בועות אוויר כך שהתקבלו אבנים ספוגיות קלות משקל באופן מפתיע. סוגים שונים של מינראלים שהרכיבו את הלאבה יוצרים מראות שמזכירים לי תכשיטים יקרים על שמלה שחורה קטנה.

המינראלים באבני הלאבה הספוגיות כמו תכשיט יקר

מטיילים בשדות, בכל מקום נוצרו צורות חדשות, פה לוחות דקיקים של לאבה שיוצרים גשרים פריכים, ושם כיסתה הלאבה עצים, וכשהחומר האורגני התכלה התקבלו צינורות לאבה חלולים. פה לאבה חלקלקה ובמקום אחר ספוגית.

זוכרים את משחק בניית ארמונות טיפטופים בחוף מחול רטוב? יש גם מבנים כאלו מלאבה.

אני מצלמת ומצלמת בהתרגשות.

משם ממשיכים לחצי מסלול נוסף Napau Trail למכתש יפיפה. כאן עוברים בשדות לבה ותיקים יותר, מהתפרצות געשית מוקדמת יותר.

מסלול הליכה מגוון של כשעתיים, צמחיה מתחילה לבצבץ בין הלאבה השחורה, ומקשטת בירוקים ואדומים.

בקצה המסלול במעלה ההר תצפית 360 מעלות על נוף מכתשים. אני מניחה שהנוף מרשים אף יותר ביום יפה.

חוזרים למרכז המבקרים. אחד המדריכים מסביר את רצף הארועים האחרונים מבחינה גאולוגית. ההפתעה שתפסה אותם לא מוכנים בהתפרצות שארעה בלב האזור המיושב Pahoa, Leilani Estaes, רעידות האדמה הרבות, התחושה שמשהו גדול עומד להתרחש, אבל לא ברור בדיוק מה ומתי. יש להם מספר תרחישים אפשריים ומאוד שונים זה מזה. הוא נשמע מאוד נרגש (באמיתי!), שזוכה לראות זאת בחייו. ומסביר בהתנצלות / התרגשות שאמצעי הבטיחות המאוד חזקים שהם נוקטים נובעים בעיקר מרמת חוסר הוודאות שלהם.

אולי תהיה התפרצות גדולה בקרוב מאוד, ואולי לא. אולי נזכה לחוות אותה עוד בשהותנו על האי. יש לנו עוד כמה ימים כאן לפני שממשיכים למאווי.

אני חושבת שחלק מהריגוש וחוסר החשש שלנו נובע מתחושת הביטחון החזקה באמצעי הבטיחות שנוקטים כאן, והנגישות הרבה שיש לכל האינפורמציה.

מה ילד יום? מי יודע. אנחנו שומרים על עצמינו וזורמים עם ההתרחשויות.

מאהלה

מיכל


עוד על חוויות המלצות והמון תמונות מהוואי שיעשו לכם חשק לארוז מזוודות וליסוע, מוזמנים לקרוא בפוסטים:

עוד טיולים באי הגדול: הילו, והחוף המזרחי

טיולים בדרום האי הגדול

טיולים במאווי: הדרך להאנה

על הוואי: אוכל מקומי ללא גלוטן וסדנת בישול נהדרת בהונלולו

המלצה לסיור גרפיטי ברובע מתחדש שסביר להניח שלא מופיע ברוב המדריכים

  • Pinterest
  • Instagram
  • Facebook

© 2018 כל הזכויות שמורות למיכל גפן
עוצב ונבנה על ידי המאוורר

מיכל גפן
052-3240843

מודיעין מכבים רעות