מאה שעות קסם בכרתים של פעם

עודכן ב: 2 ינו 2019

#כרתים, הרבה #אלכוהול ואוכל טוב ללא גלוטן, עיר-נמל עתיקה מלאת אופי, יקבים והמון מודעות לבישול אקולוגי, חוף עם חול ורוד ומופע קייט סרפינג בהפתעה.

והתקציב? גם כשהתפנקנו במסעדות טובות, יין ואלכוהול, חדרים מפנקים, עדיין ממש לא בשמיים. השנה בפסח ארזנו מזוודות וטסנו בהרכב מצומצם של שלושה, לכרתים. טיסה קצרצרה, שעתיים וקצת ונוחתים ב-Heraklion.

ממהרים לאסוף את הרכב, משאירים מאחור את עיר מלונות הכל כלול ופארקי המים ויוצאים מערבה על כביש E75.

הדרך יפה, מתפתלת לאורך קו החוף. מימין מציצים בין המצוקים מפרצים כחולים ומשמאל הרים מוריקים. רוח עזה וים סוער.

בכרתים שתי ערי נמל ונציאניות: הגדולה ומפורסמת יותר: Chania, ו-Rethynmo, "האחות קטנה" אינטימית יותר. מגיעים לייעד, #רתימנו (#Rethymno) הציורית, שהוגדרה ברחבי הרשת כעיר מקסימה עם שילוב מנצח בין השפעות וניציאניות לתרבות היוונית.

חונים מחוץ לעיר העתיקה (כי אין כניסה למכוניות) ויוצאים למסע חיפוש אחר Casa Giorgio עמוק בין הסמטאות.

סימטה ציורית בעיר העתיקה רתימנו כריתים

הדירה נוטפת קסם ואופי, נבנתה במקור לפני 400 שנה, שופצה ברגישות, מאובזרת (כמעט) בכל #הפינוקים המודרניים ושומרת על מאפיינים עתיקים: מטבח כפרי עם תנור ומקרר "רטרו", שרידי קירות אבן מקוריים, דלתות עץ מקוריות ששופצו ונצבעו, מעקה עץ אותנטי למדרגות חדשות, והשוס: באר מים מקורית באמצע הסלון (מחופה זכוכית ומוארת).

והיה גם "חדר תנורים" מהבית המקורי, אליו מגיעים דרך החצר הפנימית. פעם בישלו וכיבסו שם, היום יש שם ספת רביצה וטלוויזיה עם נטפליקס.

את הארוחה הראשונה תכננתי לאכול במסעדת דגים מומלצת בנמל החמוד של העיר (שקצת מזכיר את הנמל ביפו), רק שמסתבר שבסוף מרץ הרבה מהמסעדות, כולל אלו שבנמל, עדיין סגורות (קצת עצוב לראות מסעדה סגורה). בהמלצת בעלת הבית אכלנו ב-Prima Plora על קו המים, ארוחה נהדרת, מבחר מנות ומודעות גדולה ל-#נטול #גלוטן. דגים, פירות ים, ומנה ענקית של צלעות, תפריט לא גדול וכל מנה "בול". שם גם התוודענו לראשונה למנהג המפנק של מסעדות במקום להגיש עם החשבון קנקן #ראקי (המשקה האזורי) עם משהו מתוק. כאן קיבלנו כוסיות עם #פנקוטה עשירה ומפנקת.

יום שני לטיול: עוד מהארץ הזמנתי סיור טעימות יין ושמן זית Ecoevents ווידאתי מראש שיוכלו לדאוג גם לצליאקים שלי. מה שהתגלה כבחירה נהדרת.

בעשר וחצי בדיוק דפיקה בדלת והרה המדריכה החייכנית מגיעה לאסוף אותנו. ברכב חיכו לנו הנהג ופיטר מלונדון.

התחנה הראשונה מפעל שמן הזית "Kanakis olive oil factory" שמשרת את חקלאי האזור. קצת הסברים, וטעימות. התלהבתי לשמוע שהם מצליחים להגיע לדרגות חמיצות מדהימות של 3% בלבד לשמן זית בכבישה קרה. (כמובן שהצטיידנו בפחית מהשמן המדהים).

משם המשכנו לתחנה הבאה בסיור: #יקב Dourakis, שמתמחה ביינות מזנים ייחודיים לאזור, משולבים בזנים מוכרים יותר. ברור שהגענו בשביל הטעימות, אבל לפני שטועמים יש #סיור מתבקש ביקב. אחרי כמה הסברים (חביות, יישון וכד'), הגענו לחלק מפתיע: מבוך תת קרקעי ענק שנחפר לעומק ההר. (חומר שממנו עשויות אגדות, מקום פוטנציאלי נהדר לצילומי הפקות אופנה, סרטים ומה לא...).

יצאנו שוב לנוף, ותחת סוכת גפן טעמנו 5 סוגי יינות טעימים עם היין ונשנשנו לחם (הצלאקים שלי לא קופחו וקיבלו לחם ללא גלוטן!), גבינה מקומית graviera וזיתים טעימים.

ואם כל זה לא הספיק, התחנה הבאה היתה בכיכר כפר חביב בשם Vryses במסעדה Pikris Place. קיבלנו קליצ'וניה (מאפה יווני עם גבינה מקומית), ולצליאקים: ממולאים #ללא #גלוטן (עלי גפן, פלפלים ועגבניות שהיו נפלאים והרגישו לגמרי הום מייד). וקינחנו בכמה כוסיות של לימונצ'לו מקומי.

בזמן שישבנו רגועים ומפוטמים על שפת הנחל, כאילו לפי הזמנה, הגיעה להקת אווזים רעשנית לטבילת אחה"צ. הרבה "יאמאס" (לחיים) נשמע בסיור ומצב הרוח בהתאם.

בערב חתמנו את היום בארוחת ערב חגיגית במסעדה הנהדרת AVLI ברתינמו. (בביקורי הקודם ברתמינו אכלתי על המרפסת הקסומה של AVLI ארוחה מופלאה והיה לי ברור שלשם אני חוזרת). הזמנתי מקום מראש ווידאתי שקיימות אופציות ללא גלוטן. ושוב התעלו על עצמם: בעיצוב המסעדה, במנות שמוגדרות כ"מטבח מקומי עם טוויסט מודרני" ביין טוב, ומלצריות קשובות (שווה כל אירו, והיו הרבה יחסית). יום 3: שבת בבוקר, קפה ויוצאים לשוק האיכרים שבשולי העיר העתיקה. דוכנים קטנים של איכרים שמציגים את מרכולתם. ואנחנו מתבשמים מריח השדות. קנינו 3 ביצים (אורגניות, ברור), 2 עגבניות עסיסיות, בצל, צרור אספרגוס, סלסלת תות וחזרנו הביתה. ערכנו שולחן בחצר הפנימית וישבנו לארוחת בוקר באווירה רגועה: יוגורט פירות ריבות ודבש. סלט עגבניות עם המון שמן זית ואומלט בצל ואספרגוס. קפה טוב ומיץ תפוזים, ושיחה נעימה: לגמרי החיים הטובים.

את אווירת הרוגע המשכנו ביום של שיטוט נעים בסמטאות העיר העתיקה "שלנו". בדקנו את כל החנויות הקטנות, דברנו עם המוכרים, (הרגשנו גאווה שבכל מקום חשבו שאנחנו יוונים, DNA ים תיכוני!), התכבדנו בעוד משקאות ונשנושים, והצצנו לחצרות נסתרות מבעד לשערים.

אני התלהבתי מהגרפיטי וציורי הקיר.

האיש שלי הביא איתנו רחפן (צעצוע של גדולים) במבצר החולש על הים והעיר הוא התאמן בצילומי גובה, והיה אטרקציה מלהיבה לחבורת ילדים שרצה אחריו בהתלהבות.

ערן גילה את "Haris Creperie" קרפריה שמגישה קרפים טעימים ללא גלוטן ובדק אחד עם שוקולד ופירות יער. בערב חזרנו לשם לקרפים מלוחים. יום 4: למרות שאלוהי מזג האוויר ארגן לנו יום של רוחות עזות החלטנו לדבוק בתכנית המקורית ולצאת לטייל.

ולנסוע, בהמלצת טריפאדווייזר לחופים הוורודים ב-Elafonissi Beach.

ארוחת בוקר זריזה בדירה, ויוצאים לכביש E75 מערבה, לכיוון חניה.

(אזהרה למטיילים שם: יש המון מצלמות מהירות! שווה להדליק ווייז שיודע להתריע ולהוריד מהירות). ממשיכים דרומה על E65 מתרחקים מקו החוף, חוצים את ההרים. המצוקים הדרמטיים מוציאים מאתנו קריאות התלהבות (והמון תמונות שלא הצליחו לתפוס את היופי). מסמנים לעצמנו כמה מסעדות עם נוף לדרך חזרה. אחרי נסיעה של כשעתיים מגיעים ל-Elafonissi Beach. וואו! חולות בגוונים של הכרנו. אי קטן צמוד לחוף. (מספרים שבעת השפל ניתן לעבור ביבשה. השפל נגמר כשהגענו ותעלת מים חצצה בין החוף והאי). הרוח שנשבה בעוז והים הסוער ספקו לנו מופע קייט סרפינג מהנה.

שוטטנו בין מפרצי הטורקיז לאורך החוף, למרות הים הסוער והרוח העזה, החוף המבודד בהחלט שונה ושווה לחלוטין את הנסיעה אליו.

צהרים אכלנו באחת המסעדות על הדרך. סלט יווני, ציזיקי, בשר על האש וצ'יפס בעלת המקום הבינה מייד את הצורך ב"נטול גלוטן", והארוחה עברה ללא בעיות מיוחדות. המשכנו לChania. יפה אך מאוד מתויירת. הרגיש לנו קצת הומה מידיי. שלושתנו חשנו צורך לחזור ל-Rethimno "שלנו". אבל קודם, בקצה הנמל, הרמנו כוסות אפרול שפריץ, סיידר ומוחיטו. אחרי מקלחת ובכוחות מחודשים יצאנו לסיבוב אחרון בסמטאות Rethimno. לארוחת הערב האחרונה נכנסנו באופן ספונטני ל-Raki Ba Raki. העיצוב היפה והעובדה שהיתה מלאה משכו אותנו פנימה. מסתבר שזו האחות הקטנה, העממית והלא פחות טובה של AVLI. גם כאן מצאנו בקלות מנות ללא גלוטן. בשר מבושל ארוכות עם פטריות, מאפה תפו"א ובשר (מתוך מנות ה-comfort food), ומנת שבלולים לאיש שלי (טעם נרכש). לקינוח ראינו שנותנים לשולחנות הסמוכים מין מאפה צהבהב וקנקן ראקי (האלכוהול המקומי). אנחנו קיבלנו יוגורט יווני סמיך עם קונפיטורת פירות מרעננת. (לדעתי הרווחנו!).

ארבעת הימים חלפו ביעף. בבוקר היום החמישי משכימים, אורזים וחוזרים הביתה.

וכבר מתכננים את הקפיצה הבאה לכרתים. יש עוד כ"כ הרבה מקומות לראות, טיולים ודברים לעשות.


המלצות לסיכום:

  • מגורים:

בית נופש עם 2 חדרי שינה Casa Giorgio

ולמי שנוסע בזוג ומעדיף להתפנק במלון קטן עתיק ומקסים, (הייתי שם לפני שנה, ממליצה מאוד) Hotel Leo

  • סיורים אקולוגיים והסדנאות בישול: Ecoevents

  • מסעדות שאהבנו, היו מודעות לנטול גלוטן:

יקרה יחסית לכרתים, מחיר בינוני יחסית לארץ, על קו המים, רומנטי לראות שקיעה Prima Plora

AVLI יקרה יחסית לכריתים, מחיר בינוני יחסית לארץ, בבניין עתיק בעיר העתיקה של רתימנו

Raki Ba Raki לא יקר, שרות אדיב וזריז מתאים גם עם ילדים

Haris Creperie קרפים ענקים, זול, מתאים עם ילדים לארוחה זריזה

  • חוף יפה ששווה נסיעה Elafonissi Beach


  • Pinterest
  • Instagram
  • Facebook

© 2018 כל הזכויות שמורות למיכל גפן
עוצב ונבנה על ידי המאוורר

מיכל גפן
052-3240843

מודיעין מכבים רעות