האטרקציה המרכזית במאווי, #הוואי, היא #הדרך_להאנה (The Road To Hana, כביש 360 בין נקודת האפס ל-Hana).
ראשית כמה מילים על עיצוב: אין ספק שמעצב הנופים שתכנן את האזור סבל מהיפראקטיביות וחוסר החלטיות קיצוני! הוא פשוט לא הצליח לבחור מה לשתול ולכן שתל ה-כ-ל, בקומות, בצפיפות, הוסיף כמות בלתי מתקבלת על הדעת של נחלים ומפלים ומערכת השקיה ודישון מטורפת. כך שכל עץ הופך כאן לגינה וורטיקלית עם מטפסים מכמה סוגים ושרכים (כנ"ל) ולפעמים גם סחלבים. והנשימה נעצרת.
בחוף הצפוני של #מאווי, לא רחוק משדה התעופה בקאהולואי, נמצא, (כך מספרים), אחד מחופי גלישת הרוח הטובים בעולם.
העיר הצמודה לחוף, Paia, "העיר של המגניבים", כמו שנועם קרא לה, היא עיירת גולשים חמודה. בתי עץ צבעוניים חד ודו קומתיים, רחוב ראשי לא גדול עם בתי קפה קטנים ומסעדות עם אווירה מאוד לא רשמית, גלריות שמציגות עבודות של אמנים מקומיים. ברחובות שילוב של גולשים, מטיילים וטיפוסים צבעוניים שכאילו נלקחו ישירות משנות השישים.
אין כאן מלונות ענק או רזורטים. אנחנו ישנים במלון 2 כוכבים. חדר מניטורי. חדר הרחצה מופרד בווילון. אבל החצר הפנימית חמודה, מזמינה לבילוי בחוץ, עם ערסלים ופינות ישיבה. המלון גובל בבית קפה ("מגניב") ובערב נעים לשבת בחצר עם בקבוק יין שקנינו בסופר המקומי, ולשמוע מוזיקה מההופעה החיה בבית הקפה.
בבוקר, עומדים בתור לקפה טעים ופינוקים, לפני שיוצאים לדרך ליום טיול ארוך ומרגש (או ליום גלישה).
הדרך להאנה:
כביש 360, נקרא גם Hana HWY, כביש מאוד מאוד מפותל. משמאלנו מצוקים שיורדים אל הים. מימיננו יערות טרופיים, מפלים שיורדים מההר, לפעמים גם ישירות לכביש. גשרים עם נתיב אחד. שיירת המכוניות משתרכת לאיטה. פרפרי ענק צבעוניים מרפרפים לפנינו וחוזרים ליערות. לאורך הדרך נקודות תצפית רבות ומסלולי טיול. ככל שמתקדמים השיירה לפנינו מתקצרת. אנחנו מתגברים על הפיתוי לעצור. היום ממשיכים עד הקצה (האנה) ומעבר לה, ל-Kipahulu.
באמצע הדרך נקודת התרעננות בשם half way to hana. יש להם חוש הומור או שהם מאוד אינפורמטיביים.
בדרך עוצרים ל"משקה אנרגיה" (מיץ קוקוס) אצל Coconut's Glan. מסתבר שזו "תחנת חובה" הבחור ידוע בגלידות ביתיות מעולות מחמרים טבעיים וללא גלוטן. טעמנו. קנינו. המשכנו ליסוע.
עוברים את האנה, שלקרוא לה עיר זו ממש הגזמה פרועה. אבל הנוף, וואו, אין דברים כאלו!
ממשיכים בכביש 360 דרומה, עוד כחצי שעה ומגיעים לפארק Kipahulu.
במרכז המבקרים מתעדכנים במצב השבילים. בפארק שני מסלולים: הקצר מעגלי Kuloa Point Trail הכולל תצפית ל-Ohe'o Gulch, למפל ולשפך הנהר לים. פנינו מועדות למסלול הארוך: Pipiwai Trail, במעלה ההר, מפלים ויער במבוק שהתמונות הקסומות שלו שוו את דמיוני, והרגשתי שממש ממש חייבת להגיע לשם.
המסלול בדרגת קושי בינונית וכולל טיפוס ממסלול שבחלקו צר מאוד, ארך כשלוש שעות (כולל המון עצירות לצילום) והיה שווה כל שניה! יער הבמבוק קסום לחלוטין. הצללים שחודרים מבעד לחופת הבמבוק יוצרים אווירה מכושפת שתורמים לה צלילי פעמוני הרוח שנשמעים מהבמבוקים שמתנועעים ברוח.
בדרך עוברים בשתי נקודות תצפית מרשימות במיוחד על מפלי ענק מרשימים ביותר. Makahiku falls ו-Waimoku Falls
והבריכות הנסתרות:
בדרך חזרה החל לרדת גשם, ברגעים הראשונים הוא הרגיש מרענן, אבל דיי מהר הוא התחזק והפך את הדרך לבוצית וחלקלקה במיוחד, יש לי (החלקתי ונשארתי עם סימן כחול גדול שיעיד על כך), מחיר קטן לחוויה גדולה.
עשינו גם את המסלול המעגלי הקצר לחוף ולבריכות.
בדרך חזרה עברנו במפרץ האנה (מיותר). ובחוף קטן עם חול שחור Waianapanapa Black Sand Beach, מרשים, יש בו סלעים שמפסלים אפקטים מעניינים כמו קשת ימית, ומבנה קשתי שכשהגלים מתנפצים אליו נוצר אפקט דמויי גייזר. ולא לפספס את המערה על החוף, שבשעת הגאות ניתן להיכנס אליה רק בצלילה. אנחנו הגענו בעת השפל, הכניסה למערה מכיוון החוף כמעת מוסתרת לחלוטין בין הסלעים, צריך להתכופף כדי להיכנס, אך בפנים נפער אולם מרווח ומרשים. למערה מעין "מרפסת" מרשימה הפונה לים מזווית מוסתרת מהחוף, הגלים בעת השפל מתנפצים לתוכה, ובגאות ניתן יהיה להיכנס בשחייה או צלילה בלבד. מראה מהנה ומיוחד.
יש שם גם מסלול שנראה מבטיח, לא עשינו אותו מפאת קוצר זמן. הגשם חזר לרדת והדרך חזרה לפאיה נמשכה כמעת שעתיים.
למחרת השקמנו קום, ויצאנו לדרך להאנה "לפי הספר".
אפשר לתאר את הכביש להאנה כמסלול עם הפרעות קשב קשות. המון "חתולים" לאורך הדרך (= הסחות דעת, למי שלא מכיר את הטרמינולוגיה), ההמלצה שקיבלנו היתה לעצור בכל נקודה שרואים בה מכוניות חונות, כי כנראה יש שם משהו מעניין. ההמלצה שלי: לא!. אם תעשו את זה גם לחצי הדרך תתקשו להגיע. אמנם תראו מקומות נחמדים, אבל עשויים להפסיד המון מקומות ממש מרשימים בהמשך.
טיפ ראשון: לצאת כמה שיותר מוקדם בבוקר.
נוסעים בדרך המפותלת, בשיירת מכוניות במהירות של 20-30 קמ"ש או פחות. כך ששווה "לעשות שעורי בית" ולהחליט מראש על כמה מקומות שממש רוצים לראות. לסמן אותם על המפה, ולהפעיל גמישות מסויימת תוך הנסיעה. צריך גם לזכור שזה לא מסלול מעגלי, ואם לא לנים בהאנה, צריך לתכנן גם את זמן הנסיעה חזרה (כשעתיים מהאנה). מאוד לא מומלץ לעשות את הדרך בחושך!
טיפ שני: לאורך הדרך כמעט אין קליטה סלולרית ורשתות אלחוטיות. הווייז בכלל לא עבד לנו. כדאי להוריד מראש את מפת האי מgoogle map ולשמור בוורסיה לא מכווננת. אני גם סימנתי מראש את המקומות שרוצה לראות לאורך הדרך. עבד מצויין!
טיפ שלישי: יש המון מסלולים בנחלים / מפלים לאורך הדרך. ככל שמתרחקים מ-Paia, כך המסלולים פחות עמוסים באנשים. לשיקולכם.
מבחר תמונות מהדרך: שפע מפלים, מפרצים קסומים.
וגם: נסו להגדיל את תמונת המכונית שנסעה לפנינו, ולראות את המספר הרומנטי עליה.
נקודות עצירה שאהבנו במיוחד:
כעשר דקות נסיעה מזרחה מPaia נמצאת * הנקודה הראשונה: Ho'okipa Beach Park and Lookout תצפית לחוף הגולשים, ומופעי גלישה מרתקים של גולשי רוח, גלים וגם קייט סרפינג אם הרוח מספיק חזקה. אפשר גם לרדת לחוף, לעיתים קרובות ניתן לראות בחוף צבי ים, או לחילופין לצלול ולפגוש את הצבים בסביבתם הטבעית.
* הנקודה השניה: Twin Falls Maui Waterfall מסלול מהנה מאוד, חלקו במים כך שבגדי / נעלי / תיק עמיד במים חשובים. בנוסף אם יתושים "אוהבים" אתכם, בשום אופן לא לוותר על מריחה הגונה בדוחה יתושים לפני שיוצאים מהאוטו! המסלול נחמד מאוד אבל כיוון שהוא המסלול הראשון בדרך הוא עמוס מאוד במטיילים, כדאי להגיע אליו כמה שיותר מוקדם בבוקר. ועוד טיפ קטן: לייד השער שיח ענק עם פיטנגו נהדרים, אם הגעתם בעונה הנכונה.
* הנקודה השלישית: Bamboo forest stream & waterfall. (שונה מיער הבמבוק במסלול Pipiwai Trail, הן בסגנון המסלול והן בגיל צמחי הבמבוק והאווירה במסלול, כך שבהחלט ממליצה לעשות את שניהם. כאן המסלול הוא מסלול הליכה במים, בוצי למדי, שעובר ביער במבוק צעיר, חוצים נחל רחב ונרטבים עד המתניים (לפחות) ומגיעים למפל יפה ובריכה שניתן לשחות בה ולשטוף מעט את הבוץ (עד הדרך חזרה)
יש כמה כניסות ליער הבמבוק מהכביש, אבל דיי קשה למצוא אותן. יש ייתרון להגיע כשכבר יש אנשים במקום, שיוכלו להצביע על מיקום הכניסות.
* נקודה רביעית: Haipua'ena Falls מפל חביב קרוב לכביש (בהחלט אפשר לבחור במקומו אחד מהמוני המפלים האחרים הקרובים לכביש לטיול ולטבילה.
* נקודה חמישית: קצת רחוקה, אבל לא להתייאש, ולא לוותר באמצע הדרך! שווה לגמרי את הנסיעה. Hana Lava Tube. מערה / צינור לאבה, שהתגלה בשטחו של חקלאי רב תושייה, שהפך אותו למוקד עליה לרגל. מדובר במערה ארוכה במיוחד, כחצי שעה הליכה נוחה בתוך המערה, לפני הכניסה למערה מקבלים הסבר קצר, ופנסים (בעלות "סמלית" של 12$ לפנס.
במערה גבוהת התקרה, ניתן לראות צורות שונות הנובעות מהאופנים השונים בהם הלבה התגבשה, ניתן לראות נטיפים וזקיפים, אבנים עם צורות מעגליות, ואפילו "שדה שוקולד". המתכות והמינרלים השונים בלבה צובעים אותה בצבעים שונים. בהחלט מראה שונה ומיוחד.
* נקודה שישית ואחרונה: Waianapanapa Black Sand Beach, עליה הרחבתי בתחילת הפוסט.
טיפ רביעי: ציוד חשוב לקחת למסלולים בדרך להאנה:
נעליים להליכה במים | כפכפים | בגד ים או בגדים למים | קרם הגנה | דוחה יתושים | מצלמה | מגבת | קבל טעינה לסלולרי לאוטו | מגבת | מיים | כסף מזומן | תיק עמיד למים | משקפי שמש | כובע מצחיה.
טיפ חמישי: ציוד שעדיף להשאיר במלון: תיקים שאינם עמידים למים (שמענו לא מעט אזהרות שלא להשאיר תיקים ברכב כשיוצאים לטייל) | אוכל (יש לא מעט משאיות אוכל ודוכנים לאורך הדרך) היה נחמד מאוד לגלות שבלא מעט דוכנים התהדרו במזונות ייעודיים ללא גלוטן.
והכי חשוב: להצטייד בהרבה סבלנות בעת הנהיגה.
מקווה שהצלחתי להעביר לפחות חלק מהחוויה, ולגרות קצת את החשק לארוז ולטייל
MAHALO
מיכל
עוד על חוויות המלצות והמון תמונות מהוואי שיעשו לכם חשק לארוז מזוודות וליסוע, מוזמנים לקרוא בפוסטים:
עוד טיולים באי הגדול: הילו, והחוף המזרחי
עוד טיולים באי הגדול וולקנו
טיולים בדרום האי הגדול