יומן מסע בדרום האי הגדול בהוואי: חופים שחורים וירוקים והמון צבי ים

עודכן ב: 2 ינו 2019

אלוהה מהוואי

מתעוררים בוולקנו. מתעדכנים במצב המפונים, התפרצויות הלבה ורעידות האדמה. הפוגה זמנית בהתפרצויות מהבקיעים בפונה. אבל יש סדקים חדשים מזרחית לפונה, שהולכים וגדלים למרות שעדיין לא הפכו לבקיעים. אנשים מפנים מבתיהם כל מה שאפשר. ההכרה שפני האזור משתנים הולכת ומחלחלת. מכל רחבי האי נרתמים לעזרה.

רגע לפני שעוזבים אנחנו עוברים במרכז המבקרים של הפארק לבדוק אולי נפתחו עוד מסלולים. אז לא. תחושה של לימבו, כמו שאחד הריינג'רים הגדיר אותה: יודעים ש"משהו גדול" עומד לקרוא, אבל לא יודעים בדיוק מה (המדענים עובדים במרץ להכין תחזיות ותרחישים אפשריים), מתי ייקרה ולכמה זמן.

יורדים דרום מערבה על כביש מספר 11. פנינו מועדות ל-Punaluu Black Sand Beach. נחשב לחוף יפה ומיוחד, חצי שעה נסיעה בנוף יפה. והגענו.

הסלעים השחורים מתקשטים בתכשיטי אצות זהובים

לפעמים אם יש מזל אפשר לראות שם גם צבי ים ירוקים.

צבי ים ירוקים, חול שחור ועצי קוקוס ברקע

החוף באמת יפה במיוחד. נחשף לעינינו בהדרגה: הים סוער למדיי, קו המים מסולע ברובו, בסלעים שחורים מרשימים, מחלק את החוף לבריכות בריכות ובכל אחת מהן מחכות הפתעות אחרות: דגים יפים שמציצים ממחילות, סרטנים, קיפודי ים סגולים והמון צדפות. מיד כשיורדים לחוף אנחנו רואים צלמת מרוכזת בבריכה גדולה.

במה היא כל כך מרוכזת? תגדילו ותראו

מתקרבים רואים שם צבת ים גדולה שוחה. הצליח לנו! לאורך החוף אנחנו נתקלים בעוד ועוד צבים, הן על החוף, והן במים, בבריכות טבעיות סמוכות לחוף, והן שוחים בים החפשי. רק בשביל הצבים היה שווה להגיע לחוף, גם לולא היה כל כך יפה.

הצבה הראשונה שקידמה את פנינו בחוף

צבי ים ירוקים, חול שחור ועצי קוקוס ברקע

על היבשה מתגנדרים בירוק זרחני

ועוד תמונה מתלהבת של החוף האלגנטי הזה

מקום נהדר לסדנת שזירת פרחים בנוסח הוואי

החוף זרוע שורות דקלים גבוהים עמוסי קוקוסים. מעבר להם בריכה מתוקה עם חבצלות מים, גובלת ביער טרופי.

צמוד לחוף: בריכת חבצלות רומנטית

הבריכה של מונה, על החוף בהוואי

המוני קוקוסים מתגלגלים על החוף

מזל טוב, קוקס נולד

פעם היה פה בית. הצמחיה השתלטה עליו

יער טרופי קטן בצמוד לחוף

באמת לא צריך לבקש יותר מזה, בהחלט אתר חובה מומלץ באי הגדול, מומלץ להקדיש לו לפחות שעתיים, אם כי בהחלט אפשר לבלות שם גם חצי יום בנחת. יש במקום שרותי מציל, הים לא היה מאוד שקט, אבל ראינו כמה אנשים משנרקלים וילדים משתכשכים במים. ראינו שם גם מלון או מרכז ארוח, שנראה טוב, ממש על החוף.

החסרון היחיד: יתושים, בהמוניהם! חובה להצטייד בספרי דוחה יתושים!

ממשיכים בכביש 11 לכיוון דרום מערב לנקודה הדרומית ביותר באי.

מגרש חניה מאולטר, סככה וסביבה כמה טנדרים שנראים חצי מתפרקים, מציעים לקחת אותנו לחוף. אנחנו מוותרים,

יוצאים במסלול המוביל לחוף עם החול הירוק.

האמת היא שלא היינו מודעים למרחק, מסלול של כשעתיים הליכה לאורך קו חוף סלעי מאוד. ים סוער מתנפץ אל הסלעים במתזים גבוהים. שדות אין סופיים עם עשב צהוב גבוה שנע ברוח שהולכת וגוברת.

גלים מתנפצים לחוף בדרך לחוף הירוק

מתלהבת גם כאן מהקונטרסט המהמם בין הצמחיה לשחור

(אני עדיין חוששת מצונמי שיגיע בעקבות רעידת אדמה חזקה נוספת, אחרי החוויה המטלטלת שעברנו לפני כמה ימים. הורדתי אפליקציה המתריעה על רעידות אדמה, הן מגיעות בקצב של כמה התראות בשעה, כולן רעידות בעצמה של 2.5-3, לא רציני. המסלול השטוח גבוה רק מעט מפני הים, ואני בודקת לאן אפשר לברוח במקרה של רעידה חזקה שתוביל לצונאמי).

למרות שהמסלול "לא לחלשים", הוא דיי מהנה להליכה. בדרך אנחנו רואים את הטנדרים מקפצים בין הגבעות עמוסי אנשים בארגז האחורי. אולי בחזרה בכל זאת ניקח את "ההסעה".

שדות עשב בדרך לצוק המתנשא מעל החוף הירוק

ואז לפנינו "צומח" צוק שחור גדול לגובה, ולתוך מפרץ.

הגענו לחוף הירוק. שונה מכל מקום אחר שראיתי בחיי. מפרץ קטנטן, תחום מצידו האחד בסלע בזלת מעוצב שכבות שכבות, שכאילו פורץ מהיבשה לתוך הים. החול הירוק כאילו גולש מהמצוק אל החוף ויוצר דוגמאות גלישה לארכו. בהחלט שווה את הדרך.

אל החוף יורדים בסולמות, ובמסלול מתפתל בין האבנים. עושים גם תצפית ממרומי הצוק אל הים הצלול.

כבר שעות אחה"צ המוקדמות, השמיים מתכסים עננים מאיימים.

שרות הסעות "מסודר" מהחניה לחוף הירוק ובחזרה

בדרך חזרה נוסעים עם ה"shuttle", אבל ישובים בקאבינה. הנהג מתלהב ומראה יכולות נהיגת שטח מרשימות, ואני רק מקווה שהטנדר לא יתפרק לפני שנגיע לחניה. אנחנו שומעים את סיפור חייו, הוא ובני הדוד שלו הקימו את "שרות ההסעות" בחוף כבר לפני שנים, והינה הגיע חברה מתחרה, והם הרבה פחות מהיימנים ממנו, ו"גונבים" להם לקוחות. לא פשוט להם. תוך נהיגה מתנדנדת בחולות הוא מספר לנו על "פלה" אלת האש ההוואית, שמראה פניה בעשן ובאש מהתפרצויות הלבה האחרונות, ומראה לנו תמונות מהנייד שלו (יד אחת על ההגה)

פני האלה פלה, בעשן העולה מהר קילוואה

הגענו בשלום.

ממשיכים ל- Kailua-Kona בצפון מערב האי.

מאהלה ניי

מיכל


עוד על חוויות המלצות והמון תמונות מהוואי שיעשו לכם חשק לארוז מזוודות וליסוע, מוזמנים לקרוא בפוסטים:

עוד טיולים באי הגדול: הילו, והחוף המזרחי

עוד טיולים באי הגדול וולקנו

טיולים במאווי: הדרך להאנה

על הוואי: אוכל מקומי ללא גלוטן וסדנת בישול נהדרת בהונלולו

המלצה לסיור גרפיטי ברובע מתחדש שסביר להניח שלא מופיע ברוב המדריכים

  • Pinterest
  • Instagram
  • Facebook

© 2018 כל הזכויות שמורות למיכל גפן
עוצב ונבנה על ידי המאוורר

מיכל גפן
052-3240843

מודיעין מכבים רעות